פסק-דין בתיק ב"ל 3487-06-11

1.         התובע - טוביה זוירמן, הגיש תביעה שעניינה הודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 6/12/10, בדבר חוב שנוצר על שמו, ע"ס 9,170 ש"ח, עקב תשלומים ששולמו לו בגין אבטחת הכנסה ושאינם מגיעים לו עקב מגורים עם בת זוג.

2.         במקביל, הוגשה תביעת התובעת לוי אילנית, בה עתרה לפסול את החלטת הנתבע מיום 7/12/10 לפיה נוצר לה חוב בסך 28,816 ש"ח עקב תשלום הבטחת הכנסה בתקופה שבה התגוררה עם בן זוג.

3.         על פי החלטת הנשיאה, התיקים אוחדו והתבררו בפניי.

4.         לתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.

            על פי הודעת ב"כ התובעת, התצהירים שהוגשו, מהווים תצהירי עדות ראשית גם מטעמה.

5.         העדים נחקרו על תצהיריהם בישיבת 9/9/12. לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

6.         לאחר עיון בחומר הראיות ובסיכומים ושמיעת העדים, להלן פסק הדין.

7.         כך נאמר בתצהיר התובע:

"1.      הנני יליד שנת 1964.

            בזמנים הרלבנטיים לתביעה ב"מאבית" מפעל לגומי.

2.         את אילנית הכרתי מאז ילדינו (עדן ביתה ובני עדי) היו בכיתה א'.

3.         בסוף כיתה ה', במסיבת יום המשפחה, שוחחנו ביננו תוך סיפור חיינו אחד לשני ונוצר ביננו קשר.

4.         אילנית מתגוררת ברחוב דרך הטייסים 92 בתל אביב ואילו אני מתגורר ברחוב מעפילי אגוז 86 בתל אביב מרחק של כחמש דקות הליכה.

5.         שתי הדירות הינן דירות עמידר.

            הדירה שלי בת 3 חודשים. בחדר אחד אני גר, שני בנים (בן 22, עדי בן 18) בחדר אחר ובחדר האחרון גרה בר בת ה- 20.

6.         כאשר החלטנו להביא לעולם את רומי לא היתה בכוונתנו להקים משפחה או להיות בני זוג. אילנית הבטיחה לי שלא תתבע אותי לדמי מזונות לעולם וכך עמדה בהבטחתה.

            עו"ד אילן חלבגה אישר את תרומת הזרע שלי.

            קדם באה באופן טבעי.

7.         למרות כל הנ"ל מעולם לא ניהלנו משק בית משותף.